- עקר
- עִקָּרv. עִיקָּר.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
עקר
Look at other dictionaries:
עקר — 1 v. היות מועתק, היות מועבר, היות מורחק, היות מגורש, היות מוסר, היות מוזז, היות מסולק, להיאלץ לעזוב, להישלח, להיאלץ לנטו 2 v. לבצע עיקור, לבצע סטריליזציה, לחטא, להפוך לסטרילי, לבצע טיפול בחום, להשמיד חיידקים, לטה 3 v. לגרום לעקרות, לגרום לסירוס,… … אוצר עברית
עקר שן — הוציא שן מהפה {{}} … אוצר עברית
עקר אותו מן היסוד — שירש, ביער, חיסל, סילק {{}} … אוצר עברית
עקר את התחושה — גרם לתחושה להיעלם {{}} … אוצר עברית
עקר את רגליו — הלך ממקומו, קם ללכת {{}} … אוצר עברית
עקר ממקומו — עזב, נסע; שירש, ביער; הסיר, הרחיק, תלש; הגלה, גירש {{}} … אוצר עברית
עקר מן השורש — ביער, שירש, מיגר, חיסל, הכחיד {{}} … אוצר עברית
ויכוח עקר — ויכוח שאין לו תוצאות מעשיות, ויכוח עקר {{}} … אוצר עברית
גבר עקר — חסר כוח גברא, מי שאינו יכול להוליד {{}} … אוצר עברית
כדור עקר — כדור פגום, קליע סרק, קליע שלא התפוצץ {{}} … אוצר עברית
אונן — 1 n. מאונן, המוציא זרע לא כדרך הטבע, המגיע לסיפוק מיני ע י גירוי עצמי; עקר, לא פור 2 v. להוציא זרע שלא כדרך הטבע, להגיע לסיפוק מיני ע י גירוי עצמי; להתבטל, לא לעשות כלו 3 v. להתלונן, להתרעם, להביע אי שביעות רצון, רצון, לקטר, לקבול, להתמרמר, לרטון … אוצר עברית
